על הצורך להיות בתנועה


12 Aug

מאיפה הצורך הזה להיות כל הזמן בתנועה? להשתנות? להתחדש? 

בשנים האחרונות כל שלוש-ארבע שנים משהו בחיי משתנה כמעט מהקצה אל הקצה. גרנו ביקנעם ואז עברנו לגור בערבה. עבדתי כמרפאה בעיסוק ואז החלטתי להפוך לעצמאית בעלת עסק בכתיבה. הילדים שלי היו כמה שנים בגן ואז עברנו לחינוך ביתי. במשך יותר משנתיים חשבתי שאהיה מטפלת, למדתי ואפילו ניסיתי לפתוח קליניקה, רק כדי למצוא את עצמי מנחה סדנאות ומלמדת תנועה.        מוכר לך הצורך הבוער הזה בפנים כל הזמן לנוע? כל הזמן לשנות משהו בחיים? 

לא סובלת שגרה

פעם חשבתי שאני לא יודעת להיות מסופקת ממה שיש, שאני משתעממת מהר ולכן חייבת כל הזמן להחליף. אחרי שקראתי את "לאכול, להתפלל, לאהוב" (מאת אליזבט גילברט) חשבתי שאולי זה נכון גם לגבי, שהמילה שלי היא "חיפוש" וזה מה שבאתי לפה לעשות. לחפש כל הזמן, להיות בדרך מבלי לעסוק ביעד או בתוצאה. רק שהחיפוש המתמיד הזה יוצר בי המון אי שקט. הוא כמו איש קטן שמתרוצץ בתוכי ללא הפסקה.

לפעמים המחשבה שהכל שוב זז ומשתנה היא מתישה. כמה פעמים יכולות אישה ומשפחה להשתנות ולהפוך את עורן? כשאני מרגישה ככה אני מזכירה לעצמי את מה שאני לומדת מתוך האימון - שאני פשוט לא יכולה שלא להיות בתנועה. שאני רוצה לנוע לא משום שכאן לא טוב ועדיף להיות שם. 

אני רוצה לנוע כדי להיות בהלימה עם הרוח, עם ההשראה, עם הטבע, עם היצירה.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.