מיתוסים על תנועה


25 Oct

כמה מיתוסים על תנועה שניפצה לי התנועה:


1. אם תזוזי תתרחקי מהמקום. 

אם נסתכל ברמת הפְּשָׁט זה כנראה נכון. העניין שכל מי שעוסקת לאורך זמן בתנועה לומדת הוא שתנועה היא הרבה מעבר לפשט. היא הרבה מעבר לאיברי גוף נעים במרחב. תנועה היא... טוב, אם אצליח להשלים את המשפט הזה תצבטי אותי ותעירי אותי מהחלום. כך או כך, אני מבטיחה לך שאם תתחילי תנועה ותזוזי את רק תתקרבי. תתקרבי אליך ומשום כך תתקרבי לַמָּקוֹם.


2. ככל שתתאמני יותר ותהיי יותר חזקה ככה תהיי יותר עמידה. 

יודעת מה? זה נשמע הגיוני אבל זה פשוט הפוך. ככל שתלכי ותתחזקי ככה תהיי יותר רגישה - כל לחישה קלה תשמע, כל ניואנס קטן יצרח, כל חוש יתחדד. את הדברים שקורים סביבך את תרגישי חזק יותר, דברים יפריעו יותר מבעבר ויניעו אותך לדייק עוד את עצמך או יטלטלו אותך וזה טוב. ככה הקליפה היבשה והישנה נשברת ומשהו חדש נחשף. את חדשה.


3. חוזק ויציבות שווה עמידה איתנה במקום. אי תנועה. אחיזה.

מתי לאחרונה החזקת בידייך ענף יבש? כזה שכבר שום מים לא זורמים ממנו וכלום כבר לא צומח עליו, כזה ששוכב על האדמה כבר כמה חודשים או עונות ללא ניע או חיים. נכון שממש קל לשבור אותו? וענף ירוק, חדש, שעוד גודל ושותה וצומח, כמה גמיש וחזק הוא? נסי לכופף אותו והוא לא נשבר. הוא מרגיש, הוא מתכופף, הוא קשוב לתנועת המרחב עליו אבל נותר מחובר. 


4. ככל שתהיי יותר יציבה, זקופה ומחוברת למרכז שלך כך הסערה תשכך. 

אז זהו, שלא. לפעמים היא אפילו תגבר. פתאום הרוח תנשוב מעוד כיוונים ותסחרר אותך, תמטיר עליך טיפות ענקיות שלא ציפית להן בכלל ותשליך עליך את כל מה שיש לה. תני לה. אולי זה לא נראה ככה בהתחלה אבל לטובתך. הרוח תשיר ממך את כל מה שמכביד. הטיפות ילחחו את אדמתך כדי שלשורשים יהיה קל יותר לחדור. הסחרחורת תבריג אותך עוד ועוד פנימה. הכל כדי לנטוע אותך עמוק יותר באדמה.


5. שקט זה ההפך מתנועה.

זה חתיכת דבר לא להיות שום דבר. או להיות בלי לעשות. להיות בשקט זו תנועה חזקה יותר מכל עשייה. אנחנו כל הזמן מתרוצצות, אם לא בגוף אז במחשבה. לשים לב לזה, להשתהות לרגע, לנשום ולראות שאני לא כאן עכשיו, אני טמונה בעבר או עסוקה כבר בעניין הבא - זה חתיכת דבר. זו תנועה שדורשת אימון ואמונה, כמו כל תנועה, והיא פשוטה ולא קלה בכלל בו בזמן. 

 

***

תנועה, כל תנועה, מהגדולה והחזקה ועד המעודנת והקטנה (ואולי זה גם מיתוס שכדאי שאנפץ בקרוב, כי החלוקה הזו פשוט לא נכונה), מבקשת אימון ואמונה, מחברת אותנו למרכז שלנו, עושה אותנו רגישות, חשופות וגמישות יותר, פתוחות לשמיים ונטועות באדמה. 

הרבה דברים שאני עוד לא מבינה שינתה בתוכי התנועה בכלל והקיטאידו בפרט. הרצון לתת לזה מילים צף ועולה אחת לתקופה והנה, משהו קטן הונח. קצה קצהו של קרחון ענק, עמוק, עתיק ויקר כל כך.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.